בית רומנו

בית רומנו נבנה בשנת 1879 ע"י הגביר אברהם רומנו, כחלק מהיציאה מה"גיטו", והוא שמש כמרכז אירוח, ובתוכו הוקם בית כנסת שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי".

בשנת 1901 עלה לארץ הרב חזקיהו מדיני ופתח ישיבה בבית רומנו ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד".

בשנת 1912 נקנה הבית ע"י אדמו"ר מחב"ד והוקמה בו הישיבה הגדולה "תורת אמת", אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, השלטון הטורקי הפקיע את בית רומנו והפך אותו לתחנת משטרה.

כשנכנסו הבריטים, בשנת 1917, לחברון, הם המשיכו להתשמש בבניין כתחנת משטרה, זו אותה משטרה שהפקירה את חיי היהודים בפרעות תרפ"ט (1929), ולבית רומנו נאספו פצועי והרוגי הטבח.

לאחר הכיבוש הירדני, בשנת 1948 תש"ח, הקימו הערבים בבית רומנו, בית ספר שהמשיך לפעול גם לאחר שצה״ל שחרר את העיר במלחמת ששת הימים בשנת 1967.

בשנת 1981, לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה, השיבה הממשלה את הבניין לידי היהודים. ישיבת "שבי חברון", בראשות הרב משה בלייכר, שהחלה דרכה בבית הדסה, הועתקה מבית הכנסת שבשכונת אברהם אבינו לבית רומנו. לצד הישיבה הגיעו גם משפחות בודדות שהתגוררו בקרוואנים לצד המבנה העתיק. משפחה אחת אף השתכנה במבנה עצמו.

בשנת 1996, החלו בישיבת ״שבי חברון״ לערוך שיפוצים להרחבת המבנה ולהוספת שתי קומות. לצורך חיזוק היסודות נערכו חפירות שחשפו בהפתעה גמורה קומה נוספת שהיתה קבורה באדמה. לצד המבנה העתיק של בית רומנו, נבנו חדר אוכל גדול ובניין פנמיה לתלמידים.